#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמרו דבעינן לקרא דזגים וחרצנים ללמד דפרט וכלל בעי פרט בסוף בכדי שנלמד כעין הפרט, איך א""ש לראב""ע דבעי להאי קרא לחייב על ב' חרצנים וזג? (2)"	"א. אה""נ ואיהו פליג וס""ל כר""א דיליף במיעט וריבה.<br>ב. ממה שזה נכתב אחר הכלל חזינן דאתא לפרט וכלל ופרט. <br>וממה ששינו וכתבו חרצנים לשון רבים וזג לשון יחיד, ילפינן לדינא דראב""ע."	נזיר דף לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר""א פליג על רבנן דדרשי פרט וכלל ופרט ודריש בנזיר במיעט וריבה, ומ""מ הקשתה הגמ' דמנ""ל לר""א בעלמא דדרשינן פרט וכלל ופרט, ומבואר דבעלמא מודה ר""א.<br>באיזה אופן מודה ר""א לדרוש כמו חכמים, ומה ההכרח? (2)<br>ומדוע בנזיר לא דרש כן?"	"א. מהא דלא פליג ר""א במיעוט דדבר המיטלטל וגופו ממון ובשאר דוכתי חזינן דאיהו מודה לפרט וכלל ופרט. והיכא דדרשי רבנן בכלל ופרט וכלל אם הוא יכול להפיל כלל הראשון הוא ידרוש בפרט וכלל ופרט, ואם אינו יכול להפיל כמו בנזיר, אז ידרוש בריבה ומיעט וריבה.<br>ב. מהא דדריש ר""א בנזיר למיעט וריבה, ולא למיעט וריבה ומיעט, חזינן דס""ל דאין אופן של מיעט וריבה ומיעט. ובהכרח כה""ג ידרשו בפרט וכלל ופרט. ובנזיר או היכא דהוא יכול להפיל פרט אחרון הוא ידרוש במיעט וריבה. והיכא דאינו יכול להפיל, אז ידרוש פרט וכלל ופרט."	נזיר דף לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>מתי
דורש ר""א ריבוי ומיעוט, ומתי בכלל ופרט וכלל? (ב""פ בתוס').</div>"	"<div>א. בסתמא הוא דורש בפרט וכלל ופרט, ורק היכא דאיכא כלל ברישא ואין הוא יכול להפילו, הוא דורש במיעט וריבה דל""ל כלל ופרט וכלל.</div><div>ב. בסתמא הוא דורש במיעט וריבה, ורק כשיש פרט בסוף ואין הוא יכול להפילו, הוא דורשו בכלל ופרט, דלית ליה מידה של מיעט וריבה ומיעט.</div>"	נזיר דף לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>הגמ'
הקשתה מנ""ל לר""א פרט וכלל ופרט, מהיכא פשיטא לגמ' דאית ליה לר""א
מידה זו? (2)</div>"	"<div>א. מהא
דלא פליג בכל מקום דדרשי רבנן בכלל ופרט וכלל, ובע""כ משום דדריש פרט וכלל
ופרט.</div>
<div>ב. מהא
דבנזיר דריש במיעט וריבה ולא במיעט ריבה ומיעט חזינן דלית ליה מידה זו ולזה השיא
המיעוט האחרון לדרשה אחרת. וא""כ בעלמא במקומות שאי אפשר להעביר לדרשה אחרת,
בהכרח הוא ידרוש בפרט וכלל ופרט.</div>"	נזיר דף לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה פרט וכלל ופרט אמר ר' יהודה מדיסקרתא לרבא שהיה לו לומר בשיטת ר""א?<br>ומה נמעט שם? ומה נרבה?<br>ומה הקשה עליו רבא?<br>ומה השיבו?"	"מן פרט, הבהמה כלל, בקר וצאן חזר ופרט.<br>ונמעט חיה, ונרבה שור הבר אע""ג דהוא רגיל בין החיות.<br>ודחה רבא דמן הבהמה לא משמע למעט חיה, דחיה בכלל בהמה, והו""ל כמו דכתיב מן החיה.<br>והשיבו דמ""מ פרט בתרא כתיב ביה בקר וצאן למעט חיה, ויש לנו לעשות פרט קמא כבתרא למעט חיה."	נזיר דף לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היכן מצינו בדברי רבנן דדרשינן כלל ופרט וכלל?<br>ומה הדין לר""א שאינו דורש כך? (אלא רק כשיש פרט וכלל ופרט)."	"מדכתיב במעשר ונתת הכסף וכו' דדרשינן כעין הפרט פרי מפרי וגידולי קרקע.<br>ור""א דריש ליה במיעט וריבה, ומרבינן אפילו דגים, ולא ממעטינן אלא מים ומלח."	נזיר דף לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה איכא בין כלל ופרט וכלל, לבין פרט וכלל ופרט?<br>ומה טעם החילוק בזה? (ב""פ בתוס').<br>ומה נפק""מ בין הטעמים?"	"כלל ופרט וכלל סגי בדמיון לפרט בחד צד, בפרט וכלל ופרט בעינן שיהיה דומה לו מב' צדדים.<br>לפ""א בתוס' הוא משום דבשני כללות מרבינן יותר מאשר בשני פרטים.<br>לפ""ב בתוס' הוא משום דסוגיין כמ""ד כללא בתרא דווקא והו""ל זה כפרט וכלל ורק יש עוד כלל למעט מעט, וזה ככלל ופרט ויש עוד כלל לרבות מעט.<br>ונפק""מ למ""ד כללא קמא דווקא אם יהיה כך או הפוך."	נזיר דף לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ריבו מקרא ד'ועד זג' בין הביניים.<br>מהו? (2)<br>ומדוע ס""ד דאינו בכלל הענב?"	"א. מה שבין החרצן לזג, וכגון שליקטו ואכלו בפנ""ע, וקמ""ל דלא נימא דבטלה דעתו אצל כל אדם.<br>ב. ענבים קטנים שבין הגדולים שאינם רואים פני החמה ואינם מתבשלים כ""כ ולא יהיו גדולים לעולם. וגרעי מבוסר שהיה עתיד להגיע לכלל פרי."	נזיר דף לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמרו דבכלל ופרט וכלל סגי בדימוי לחד צד, א""כ מ""ט בעו רבנן דבר המיטלטל וגופו ממון אף דדרשי בכלל ופרט וכלל? (2)<br>ובסלעם וחרגול מדוע בעינן ד' צדדים?"	"א. רבנן דהתם ס""ל כללא קמא דווקא, ואז הוא להפך דבכלל ופרט וכלל בעינן דומה בתרי צדדים.<br>ב. צדדים החשובים כשווים נחשבים כחד צד.<br>וכן ד' צדדים דסלעם וחרגול הוו כחד צד."	נזיר דף לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה איכא בין מיעט וריבה לפרט וכלל?<br>ואיך א""ש עם ריש הסוגיא דר""א מרבה עלים?<br>ומדוע מיעט וריבה גרע מפרט וכלל, ואילו מיעט וריבה ומיעט עדיף על פרט וכלל ופרט?"	"מיעט וריבה אינו מרבה עלים ולולבים, פרט וכלל מרבה גם את זה.<br>והיינו עלים ולולבים קשים, ור""א אינו מרבה אלא רכים.<br>הפרט והכלל הם כמפרשים זה לזה, ועל כן האחרון עיקר. משא""כ ריבה ומיעט דכל אחד פועל בעצמו. <br>ולזה פרט וכלל הכלל מפרש לפרט ומכחישו ועדיף ממיעט וריבה דיש מיעוט.<br>ופרט וכלל ופרט הפרט מפרש לכלל ומכחישו, וגרע ממיעט וריבה ומיעט דאיכא ריבוי."	נזיר דף לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בריבה ומיעט וריבה ל""ל ריבוי קמא, הא מיעט וריבה ג""כ מרבה באותו אופן?<br>ואיך פירשו עפי""ז מדוע אין מידה של מיעט וריבה ומיעט?<br>ומה כן עושים כה""ג?"	"אה""נ, וריבויא קמא אורחיה דקרא הוא לפרש את הדבר.<br>אבל במיעט וריבה ומיעט אין לדרוש, דא""כ מיעוט קמא למאי אתא, דבמיעוט שאינו הלשון הכוללת ל""ש הא דאורחיה דקרא.<br>ולזה גם למאן דדריש בעלמא בריבויי ומיעוטי, במיעט וריבה ומיעט בע""כ דרשינן ליה בפרט וכלל."	נזיר דף לה		
